יין על הגבול
מסע של טעמים ונופים לאורך הכביש היפה במדינה
כביש 10, כביש הגבול המערבי, הוא הכביש הכי יפה במדינה. נקודה. רוב השנה הכביש סגור לתנועת אזרחים, אבל מספר פעמים בשנה כוחות צה”ל נערכים באופן מוגבר ומאפשרים את פתיחת הכביש לנסיעת אזרחים- פתיחות כאלה מתרחשות בחגים הארוכים ובסופי שבוע מסוימים לאורך השנה, והן מהוות הזדמנות לצאת אל נופים לא-מוכרים, לחוות מדבר עמוק עם טעם של חו”ל וזכרונות של סיני, וגם לזכות במפגש אקראי עם טבע פראי.
הכביש הצר מפותל וקטעים ממנו משובשים ולכן הנסיעה לאורכו איטית יותר. כזאת שמאפשרת לספוג את הנוף בקצב נינוח, שכבר לא אפשרי בנסיעה המהירה והתזזיתית שהתרגלנו אליה בכבישי ישראל. האטרקציות העיקריות לאורך הכביש הן נקודות התצפית המדהימות שבו. לכם נשאר רק לצלם, ומקסימום לשלוף בקבוק יין ופותחן.
- איפה?
כביש 10, כביש הגבול המערבי, מפתחת ניצנה ועד בורות לוץ ומצפה רמון
- מי?
הטיול מתאים לכל המשפחה, בכל רכב, אבל כביש 10 הוא אטרקציה מיוחדת עבור רוכבי אופנועים
- מתי?
כשפתוח. כביש 10 סגור רוב השנה, וצריך להתעדכן על מועדי הפתיחה שלו באתר דובר צה”ל או בתיירות הר הנגב
- כמה זמן?
יום טיול, כ 7-8 שעות. לרוב הכביש נפתח בסביבות 8:00 בבוקר, ונסגר לכניסת אזרחים בשעה 16:00
* מומלץ ליצור קשר עם בתי העסק לפני ההגעה על מנת לתאם ביקור
פתחת ניצנה היא שער הכניסה הצפוני לכביש 10. חולות הפתחה מאכלסים שלושה מושבים חקלאיים ועוד יישוב תיירותי ייחודי. התחנה הראשונה שלנו היא ביישוב הצעיר והצפוני ביותר בפתחה- באר מילכה. משק תושיה הוא מרכז חקלאי חינוכי המשלב חיבור עמוק ושורשי למסורת ולהלכה. אי אפשר שלא להתפעל מעושר הגידולים הגדלים כאן ישר על חולות הדיונה: גפנים, זיתים, תמרים, רימונים, חרובים, תפוחים, אגסים, אתרוגים, גויאבות, נקטרינות ועוד ועוד. בכל עונה בשנה יש משהו לקטוף יש מהעץ- ומיד לתת ביס! הכל אורגני וגדל ללא חומרי הדברה. במקום אפשר לרכוש שמן זית, תירוש ויין משובח, ולסייר ולהכיר את הפרויקט הייחודי הזה.
מכאן נצא דרומה, למושב הותיק בחבל- קדש ברנע.
אלון צדוק לא התכוון להיות יינן. הוא היה מושבניק וחקלאי וגידל ירקות בחממות. ליום ההולדת הוא קיבל מתנה – קורס ייננים, ומשם העניין התגלגל. היום, אחרי ששני בניו התגייסו למפעל המשפחתי המרשים הזה, מדובר ביקב הגדול ביותר ברמת הנגב. יקב כשר שמייצר לא רק את 300,000 הבקבוקים שלו עצמו, אלא גם מייצר יין מהענבים של כרמי הבוטיק העצמאיים שבסביבה- אלה שאין להם יקב של ממש משלהם ושמעדיפים להעביר את ההנחיות והדרישות שלהם ולסמוך על המיכשור ותהליכי הייצור האיכותיים של משפחת צדוק.
יקב רמת נגב מייצר מגוון מרשים של יינות ממגוון זני ענבים. הבלנדים שלהם שלבים איכויות מגפנים בכל האזורים השונים של הר הנגב- מהחולות של פתחת ניצנה, ועד הואדיות הסלעיים של הר הנגב הגבוה עם מכות הקור האופייניות שלהם.
חדר הטעימות נמצא ממש במרכז העצבים של היקב, ומאפשר לכם להכיר את סיפורו של המקום ולטעום מהמגוון. זה הזמן להצטייד בבקבוק לדרך.
רגע לפני שנכנסים לכביש 10 חשוב לזכור- אין תחנות דלק או יישובים לאורכו. כדאי מאוד למלא דלק בתחנת הדלק קציעות, ולנצל את ההזדמנות כדי לזכות בארוחת בוקר מאוחרת בקפה עזוז.
קפה עזוז
קפה עזוז הוא פנינה נפלאה של גורמה צרפתי ביישוב עזוז שבדרום פתחת ניצנה. הקפה הוא סוד ידוע בקרב תושבי הפתוחה, ואם כבר הזדמנתם עד לכאן- פנקו את עצמכם הקפה ומאפה טובים, או בפיצה חמה יש מהתנור… ועכשיו- לדרך.
כביש 10
הכביש היפה במדינה נולד כדרך הפטרולים לאורך קו הגבול. בעבר, אחרי הנסיגה מסיני בעקבות הסכם השלום עם מצרים, לא היתה גדר של ממש לאורך הגבול. ב 2010 החלה להיבנות גדר הגבול החדשה, ולצידה כביש פטרולים צבאי חדש. הכביש הישן, המפותל והקסום- נשאר לנו, המטיילים. לכביש נכנסים רק בתיאום עם צה”ל, וישנן מספר נקודות כניסה אפשריות באזור פתחת ניצנה, אשר בהתאם להערכת המצב, כוחות צהל מפנים אל אחת מהן את המטיילים. לכן חשוב לבדוק מראש את הפרטים, וגם להישמע להוראות השילוט על הכבישים באזור. לרוב תצטרכו לעבור מחסום צבאי, ואז- ברוכים הבאים!
לאורך הכביש נפרשים נופים פרועים ומפתים. ועם כל עיקול מתגלות זוויות צילום חדשות. הורידו רגל מהגז, שימו מוזיקה רגועה ברדיו, פתחו חלון לרוח ותהנו מהנסיעה. ישנן כמה נקודות עצירה מומלצות:
בור הסבחה
הכניסה לבור הסבחה משולטת בשלט חום, והוא גם מופיע באפליקציות הניווט השונות. הבור נמצא כ-7 ק”מ דרומית ליישוב עזוז. חונים ברחבת חנייה שצמודה לכביש, והולכים ברגל מזרחה לאורך שביל ברור עד לשולי הבור עצמו.
בור הסבחה הוא, ככל הנראה, בור מהתקופה הביזנטית, אבל הוא המשיך לשמש נוודים ורועים באזור הזה לכל אורך ההיסטוריה עד אחרי קום המדינה. מידי פעם שופץ הבור כדי שימשיך להתמלא ממי הנגר שמגיעים מהערוץ הקטן שמעליו. סולם הברזל המאולתר שמוביל לתוך הבור חלוד ורעוע, והגישה לתוך הבור מסוכנת, אבל עדיין תוכלו לשאוב מים מתוכו בעזרת בקבוק וחבל, ולהתקרר במימיו הצוננים. בורות כאלה היו מקור המים היחיד שרועים ונוודים במרחב הזה יכלו להסתמך עליו בנדודיהם במדבר, וקיומם ומיקומם היה סוד שמור.
חזורים לרכב וממשיכים בנסיעה דרומה.
מצפור קדש ברנע
המצפור הוא נקודת העצירה הבאה שלנו- במקום שבו כביש 10 עוזב את המישור, ומתחיל את הטיפוס על המדרגות הנופיות של הר הנגב. מהמצפור נפרשת תצפית מרשימה לכיוון צפון, וביום בהיר אפשר לראות ממנה את עזוז ואת יישובי הפתחה שהשארנו מאחור. כאן ההזדמנות שלהם לפתוח את בקבוק היין שהבאתם, עם כמה זיתים או פרי.
יש לכם עוד נהיגה ארוכה על הכביש המפותל – אז שתו באחריות.
מכאן אפשר גם לראות את ההיערכות של הצבא המצרי במוצבים החדשים שלו לאורך הגבול. מעניין שהמוצבים המצריים אינם פונים חזיתית מול ישראל, אלא להיפך- השערים שלהם הם אלה שפונים לישראל, והצד המבוצר שלהם פונה דווקא למערב- אל מישורי סיני…
מצפור הר חורשה
ככל שתדרימו בנסיעה, יתחילו ליפתח מצד שמאל שלכם ערוצים עמוקים בסלע האפרפר. אלה הם היובלים של נחל חורשה- אחד הנחלים היפים בהר הנגב הגבוה- ומסלול ג’יפים מאתגר ומתגמל. פיקחו עיניים- באזור הזה יש סיכוי לקלוט צבי או פרא בעדשת המצלמה, ויש כאן גם עושר של עופות דורסים. כשתגיעו למרגלות הר חורשה הכביש יתחיל לטפס מעלה בסדרה של עיקולים ולבסוף יביא אתכם לרחבת חנייה קטנה, וגרם מדרגות שמוביל לאזור תצפית מרשים. הפעם התצפית היא הרבה יותר פנורמית, ומאפשרת לכם להשקיף עמוק לתוך סיני במערב, צפונה לכיוון פתחת ניצנה ומזרחה לאזור הר הנגב. מעבר לגבול אפשר לראות את אזור קדש ברנע המקראית- אחת התחנות המפורסמות בסיפור יציאת מצרים.
עכשיו זה רשמי- עליתם להר הנגב הגבוה. הסלעים כאן שונים, הצמחייה היא אחרת, וגם האויר נעשה מעט יותר קריר.
אנדרטת הפוגה
10 קילומטרים אחרי מצפור הר חורשה תגיעו לאנדרטה צנועה בצד הכביש. שברי מטוס פוגה ולוח זכרון שמוקדש לפרח טיס ומדריך טיסה שהתרסקו כאן בטיסת אימון. גם כאן הנוף משגע ואפשר להשקיף ממש מעל הגדר.
קטע נסיעה קצר אחרון יוביל אתכם למחנה הצבאי שבהר חריף, וליציאה מכביש 10 לכיוון מזרח.
בהתאם לתיאום עם הצבא, אפשר גם להמשיך מכאן דרומה לאורך כביש 10 עד מחסום סיירים שסמוך לאילת. אנחנו נמשיך הפעם למצפה רמון.
הר רמון
6 ק”מ ממזרח למחסום הר חריף נמצאת הפנייה ימינה (דרומה) להר רמון. דרך העפר משובשת אבל מתאימה לכל רכב, בנסיעה איטית. אחרי שמגיעים למגרש החנייה הקטן, אפשר לצאת למסלול המעגלי הקצר. אחרי כל כך הרבה זמן באוטו, הגיע הזמן לחלץ עצמות ולצאת להליכה קצרה. הר רמון הוא הפסגה הגבוהה ביותר בנגב, וההר השלישי בגובהו בארץ. המסלול עובר באתרים ארכיאולוגיים מסתוריים- קו הK ושדה הטומולי, מגיע לתצפית מרשימה ממצוקי מכתש רמון, ומביא אתכם לאנדרטה לחללי המעבורת קולומביה- אילן רמון וחבריו למשימת החלל.
חוזרים לרכב, ואיתו לכביש 171. ממשיכים מזרחה עד צומת הרוחות ופונים ימינה (דרומה) לכיוון מצפה רמון. אחרי קצת יותר מ 2 ק”מ, מגיעים לפנייה ימינה לשביל הגישה לחוות נועם במדבר.
חוות נועם במדבר היא סיפור משפחתי של ניסוי והעזה. איריס ובני הררי שירתו ביחד בצבא הקבע ואחרי השחרור (ועוד כמה גלגולים) החליטו להקים את החווה שלהם בפאתי מצפה רמון. הם גידלו את ילדיהם בחווה, ועד היום הילדים מעורבים בניהול ובתפעול החווה. מאז הקמתה ועד היום איריס ובני והילדים מנסים ומעזים. הם מקימים, בונים, משנים, מעדכנים, נוטעים, עוקרים ופורחים- סברסים, עצי פרי, זיתים, ענבים… בכל שנה החווה נראית קצת אחרת, ובכל ביקור תגלו משהו חדש. גם היין הבוטיקי שהם מייצרים מענבי החווה הוא סיפור שמתפתח- אין שנה שחוזרת על עצמה, אין עקביות ואין חוקיות. דבר אחד לא משתנה- בני משפחת הררי עושים יין שכיף להם לשתות, ואי אפשר להשיג אותו בשום מקום אחר.
חוזרים לכביש ארבעים ונוסעים כמעט עד מצפה רמון. מצד שמאל תראו את השלט לחוות צל מדבר.
חוות כרמי הר הנגב היא השכנה הצמודה של חוות נועם במדבר, והיא נאת מדבר מכניסת אורחים שמתאימה לכולם.
יוסי הקים כאן את בית הבד הראשון בהר הנגב, והיום הוא קולט זיתים מכל רחבי האזור. לצד שמני הזית האיכותיים שתוכלו לטעום במקום, תוכלו גם להנות מהיינות שיוסי עושה להנאתו. את הענבים הוא מגדל בחווה, על שרידי טרסות חקלאיות מהתקופה הביזנטית.
בחווה אפשר כמובן גם ללון באחת מיחידות האירוח, או להזמין מקום לינה באחד מהצימרים או בתי המלון של מצפה רמון, ולהמשיך את היום בבילוי ברובע דרכי הבשמים.
